ביטוח פנסיוני לעובדי המוסך

ביטוח פנסיוני לעובדי המוסך-

דווקא בעלי מוסכים שלוקחים בכובד ראש את אחריותכם לביטחון לקוחותיהם, צריכים לזכור כי אחריותם על עובדיהם לא פחותה ואף יכולה לגרור אותם לחשיפה ואף לתביעות גדולות. על מנת לכסות את חבותו, בעל המוסך צריך לערוך ביטוח חבות מעבידים בפוליסת העסק (על כך דנו בנפרד), וכן לערוך ביטוח פנסיוני ע"ש המבוטח תחת המעסיק.

קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים של עובדי המוסך כוללים בתוכם ביטוח אובדן כושר עבודה/ פנסיית נכות. מדובר ברכיב ביטוחי שנועד להבטיח תשלום קצבה חודשית לחוסך, וזאת במקרה שלא יוכל להמשיך לעבוד ולהתפרנס עקב מצבו הבריאותי (מתוך הסכום החודשי המופרש לביטוח הפנסיוני מועבר סכום מסוים לצורך ביטוח החוסך למקרה של אובדן כושר העבודה).

חיסכון בקופת גמל אינו כולל ביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

פנסיית נכות היא קצבה חודשית המשולמת לעמית אשר לפחות 25% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או ניסיונו, במשך תקופה של למעלה מ-90 יום רצופים.

גובה הקצבה נקבע על פי אחוז הנכות, גיל העמית, שיעור הפרשותיו לקרן, שכרו של העמית והמסלול שבו בחר להשקיע את הכספים המופרשים לקרן הפנסיה.

גובה הקצבה המקסימלי הוא 75% משכרו של העמית (השכר שעבורו שולמו ההפרשות לקרן הפנסיה). גובה קצבת הנכות אינו מושפע מהוותק של העמית בקרן הפנסיה, אולם במקרה שהסיבה לנכות היא מחלה קיימת, העמית יהיה זכאי לקצבה רק אם צבר וותק של חמש שנים לפחות כעמית בקרן לפני שנגרמה לו הנכות.

לענף המוסכים ישנו צו ההרחבה יעודי מיום 29.11.1995 לכלל המוסכים במשק, אשר בו הוראות לגבי ההפרשות לביטוחים הפנסיוניים ולקופות השונות.

עיקר הוראות צו ההרחבה לעובדי המוסכים כוללות מספר סעיפים הכוללים בין היתר תנאים והגדרות לנושאים רבים, ביניהם: תוספת ותק, משמרת שניה, ימי מחלה, ימי שמחה, ימי חופשה, בגדי עבודה וכו'. אנו נתמקד במאמר זה בנושא קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות.

קרן פנסיה, פיצויי פיטורים –  בנושא הפנסיה צו ההרחבה של ענף המוסכים נמצא בפיגור בעקבות פרסום צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (אחוזי ההפרשות בצו ההרחבה נמוכות מההפרשות המוגדרות בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני, ולכן יש להעזר בצו ההרחבה המטיב עם העובדים- צו ההרחבה לביטוח הפנסיוני, בו החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק -6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים.

·         העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).

·         העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.

·         הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות) או לפי השכר הממוצע במשק – לפי הנמוך מבניהם.

·         עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני (גם לא על תשלומים בדיעבד שלא שולמו) ואינו יכול למנוע את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.

• תשלום הנהלת המוסך לקרן פנסיה מקיפה בשיעור 6% משכר עבודה חודשי, יבוא במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 72%, לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

מכיוון שאין התייחסות לביטוחי מנהלים בהסכם הקיבוצי יכול מאוד להיות כי סעיף 14 לא חל לגבי הפקדות לביטוחי מנהלים בענף המוסכים, ללא הסכמתו של העובד.

• הנהלות המוסכים שעשו או יעשו ביטוח אלטרנטיבי, כגון ביטוח מנהלים ו/או קופת גמל – יבוא הדבר במקום חובת בטוח בקרן פנסיה, הכל לפי העניין, בתנאי שהעובד יחתום על כתב ויתור על פי הנוסח המצורף כנספח 1 לצו ההרחבה של ענף המוסכים.

קרן השתלמות –  קרן זו אינה כוללת בתוכה מרכיבים ביטוחיים אלא רק כספיים. צו ההרחבה בענף המוסכים מחייב את הנהלות המוסכים  להפריש על חשבונן מידי חודש בחודשו 0.2% משכרם הכולל של העובדים וכן ינכו 0.1% משכר העבודה של העובד לקרן ההשתלמות לעובדי המוסכים.